מופז נכנס לממשלה מטעמי שרידות פוליטית –וברח משם מטעמי "כאילו עקרון". "הפראיירים" –במאהל המחאה צודקים –אבל הם נאיביים ולא מציאותיים.
יש הבדל מהותי בין עקרון צודק –לבין מציאות נתונה.
ב-1 באוגוסט יש בפועל חוק שירות חובה מגיל 18. אבל יש גם קונצנזוס שהוא לא ניתן ליישום.
נתניהו לא בחר בחרדים על חשבון המשרתים ולא במשתמטים על חשבון הפראיירים –אלא על יציבות הממשלה במבט לאומי רחב, עם חשיבה של שלושה צעדים קדימה (בלי קדימה).
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
"הרבה מנכשלי החיים הם אנשים שלא הכירו עד כמה קרובים היו להצלחה כאשר נואשו וויתרו.
(תומאס אדיסון)
"להכשיר את העתיד, פירושו לבסס את ההווה". (אנטואן דה סנט אכזופרי)
כל מאבק, גם אם הוא צודק ונראה הגיוני בעיני רבים –צריך להיות מלווה בחשיבה מעשית ויכולת ביצוע בשטח.
לא מספיק להניח יסודות של הצהרות קליטות, לא מספיק להחתים על "פטיציות" המוניות, צריך לראות בקצה המנהרה את הפתרון המעשי, האפשרי, בנתוני הזמן והמקום.
בואו נהיה ריאליים, מעשיים עם רגליים נטועות במציאות–גיוס חרדים מגיל 18, לא ניתן לביצוע מכמה סיבות:
א. צה"ל לא זקוק לכולם.
ב. צה"ל לא יכול לקלוט ולספק את צרכיהם המיוחדים.
ג. תקציב המדינה לא יעמוד בנטל הפרוצדורות הנלוות.
ד. החרדים חיים ב"פלנטה" אחרת –במדינת ישראל על אדמת הקודש, אבל בעולם של אתמול, יותר קרוב לתקופות הגלות שלפני 100 שנה, מאשר לדמוקרטיה המודרנית של היום.
ה. הלבוש שלהם, הלימודים, האמונה, ההוויה הדתית –לא מאפשרת להם שוויון אזרחי.
ו. המנטליות שלהם רחוקה מהאזרח הבינוני כמזרח ומערב.
המסקנה: מדובר בעם בתוך עם, שצריך הרבה סבלנות וסובלנות כדי לגשר על הפערים.
בואו נעשה תרגיל אקדמי פשוט–מנהיגי החרדים מסכימים לגיוס חובה -כאיש אחד ב-1 באוגוסט. אבל הם מבקשים/דורשים מחנות קליטה מיוחדים להם, תשתית דתית שתאפשר להם אורח חיים דתי, שירותי דת, תרגולים ללא נשים בקרבה וכמובן אוכל כשר באישור בד"צ.
האם צה"ל יכול לעמוד בכך –בוודאי שלא.
אז למה להילחם על מטרה שמראש יודעים שאי אפשר להשיגה בשלמות.
חוק טל בזמנו–שחוקק לאחר הקמת וועדה ציבורית נרחבת, ניסה לתת פתרון הדרגתי, תוך הדברות עם הציבור החרדי. הניסיון –מתברר לא הצליח.
הניסיון בשלב זה –לחוק טל מס' 2–גם הוא לא צלח.
כניסת קדימה לממשלה–נתנה תקווה שניתן להגיע להסדר סביר, מתקבל על הדעת ומציאותי, לבעיה הסבוכה שאכן דורשת פתרון, אבל ההתעקשות של קדימה תוך לחימה על "עקרון" בלתי מציאותי, בעליל הכשיל זאת.הם רצו פתרון, לא ישים, בזמן לא מתאים –בנוסח כאן ועכשיו.
וועדת פלסנר–התחילה כוועדה ציבורית עם נציגים נבחרים והסתיימה עם אדם אחד ח"כ פלסנר.
הבעיה של פלסנר–יוצא סיירת מטכ"ל, שהוא חושב ופועל כמו חייל ביחידה מובחרת, עם כוונות טובות, מטרות לאומיות, אך עם נאיביות ילדותית וראיית מציאות לא מעשית.
התעקשותו של מופז–על העיקרון של שירות לכל מגיל 18, בנסיבות המיוחדות, היתה בלתי סבירה בעליל.
הפתרון יבוא רק ע"י פשרה–ורק ע"י הדברות מלאה או חלקית,ועם צריך ע"י חקיקה שתפגע בתמיכה הכספית, הן בישיבות והן באברכים.
הפתרון הכספי–צריך להתבסס על תמיכה במי שמבצע שירות אזרחי, לאומי,במי שקיבל פטור בהסכמת צה"ל לפי קריטריונים שיקבעו ובמתן תוספות למי שיתגייס לצה"ל במסגרות שיקבעו.
מנהיגותו של מופז
מופז מנסה בכל כוחו, להראות לציבור שהוא נלחם בכל מאודו, כמעט לבד בגיוס חרדים,והוא לצד המשרתים לעומת נתניהו שתומך בחרדים.
והשאלה היא:האם הרמטכ"ל בוגי יעלון, ביבי נתניהו, שר הביטחון ברק, ויתר השרים והח"כים,כולם יוצאי צבא ובעלי קבלות וכישורים לא פחות ממופז –לא מבינים זאת,ורק הוא על תקן המושיע?
אולי מופז הוא קוסם פוליטי–או מאחז עיניים:
מי אמר את המשפטים הבאים בהתלהבות:
א. תשמעו טוב –לא אכנס לממשלת נתניהו, לא היום, לא מחר, לא בעתיד.
ב. שלי יחימוביץ חותרת להכנס לממשלה. הצבעת שלי –הצבעת ביבי.
ג. אני האלטרנטיבה היחידה לממשלה הרעה של נתניהו.
ד. על עם ישראל לדעת –יש לו ראש ממשלה שקרן.
ה. בית לא עוזבים –והוא ברח בין הראשונים.
ומי הצטרף לממשלה שלביבי?מי פחד שהמפלגה של העריקים והפליטים שלו, תתפרק, כפי שאכן יקרה בעתיד –המנהיג הדגול מופז –אז תלכו ותאמינו לו.
ציפי לבני
כמו אשת מוסד מקצועית, נעלמה מהמפלגה ומהכנסת ברגע שכשלה ויצאה למסע של מלכת המדבר, המרגיעה ומרחיבה את הנפש.
ציפי לבני–עו"ד בהשכלתה, אישה חרוצה, ישרה, נאמנה לדרכה אך חסרת כריזמה להוביל מפלגה או להיות ראש ממשלה.
הניסיון –אם יהיה כזה–להקים שוב מפלגת מרכז/שמאל עם חיים רמון עם או בלי יאיר לפיד,לא נראה לי בעל סיכויים רבים להצלחה,לאור ההיסטוריה הלא מחמיאה של מפלגות מרכז בעבר.
לסיכום –נראה לי שהממשלה תמצא פתרון–אולי זמני, בוודאי לא מושלם לבעיה הסבוכה שברור שלא ניתן לפתור אותה בשיטת "זבנג וגמרנו".
הפתרון המסתמן– "לא כאן ועכשיו", אלא וועדה של מומחים ואנשי ציבור נוסח כוכב נולד.
הערות והרהורים בענייני דיומא + פוליטיקה:
1. מאהל הפראיירים" –הודיע שעכשיו הלחץ יופעל על ליברמן שתומך בעקרון של גיוס לכולם.
2. ליברמן –מספיק חכם, מספיק גמיש, מספיק מנוסה פוליטית, לא לעשות צעד נמהר נוסח מופז. בסוף תושג פשרה והוא יהיה מרוצה ויציג עצמו כמנצח. זה קורה בפוליטיקה כל הזמן.
3. יאיר לפיד–ושבעת הגמדים שילכו איתו, עם תקנון סטליניסטי מובהק, אולי יאיר בתחילה אך כמו כל לפיד, יש לו כבר תאריך תפוגה מובטח.
4. הבחירות הבאות–ב-2013, יהיו לא רק על גיוס חובה אלא גם על כלכלה, ביטחון ושינוי חברתי שחייב לבוא.
5. שלי יחימוביץ –מציגה עצמה כאלטרנטיבה לנתניהו, שתפתור את כל חוליי ובעיותיה של המדינה. בתור בדיחה קיצית - זה נחמד, בתור אידיאולוגיה - זה מגוחך.
6. הפיגוע הנוראי בבורגאס (בולגריה) –רק מחזק את אלה שרואים "מזרח תיכון חדש" –מסוכן לישראל שחייבת להגן על עצמה, לעמוד איתן מול הסכנות המסתמנות משכנינו שמסביב. ו"אף על פי כן" –נמשיך לנסוע ולנוע בעולם.
7. אלה והיו רבים –שהתפעלו מ"האביב הערבי" –מ"כיכר תחריר", מקבלים את האחים המוסלמים הקיצוניים –כפרטנרים לעתיד.
8. בכל מקרה–המצב מביא לפריחה, לעיתונאים, תקשורת, פרשנים ופוליטיקאים –לעבור בכל הערוצים ולהתברבר.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
